<h1>פסקי רבינו אביגדור צרפתי מבעלי התוספות פרשת ואתחנן</h1>
<h2>דף ג.</h2>
וידעת היום [דברים ד']. מה היום ברור אף דבר זה ברור בלא ספק. [אשר אנכי מצוך] היום. לעשותם ולא למחר לעשותם, אל תאמר לכשאפנה אשנה שמא לא תפנה. ד"א ולא למחר לעשותם בקבר, משל לפורש מן היבשה לים אם אין מוליך עמו לחם ומזון לא ימצא שם, כך לא תמצא מצות בקבר שנא' (תהלים פ"ח ו') במתים חפשי.
<h2>דף ד:</h2>
לעיני העמים [דברים ד']. נגד העמים לא כתיב אלא לעיני, מכאן שכל מצות של ישראל שעושין בעולם הזה באין טורפין על פניהם ועיניהם של אומות העולם.
<h2>דף ז:</h2>
אעברה נא ואראה [דברים ג']. למה היה משה מבקש כל כך רחמים לעבור הירדן, והלא כבר נאמר לו (במדבר כ' י"ב) לא תביאו את הקהל הזה, וכבר ראה שמת אהרן בהר ההר, לא כדי לחבב ישראל את הארץ. ד"א כדי לקיים מצות התלויות בארץ. ד"א אפי' חרב חדה מונחת על צוארו של אדם אל ימנע מלבקש רחמים.
<h2>דף יט:</h2>
ושננתם [דברים ו']. בגמרא מפרש קרי ביה ושלשתם, פי' לעולם ישלש אדם שנותיו שליש במקרא שליש במשנה שליש בתלמוד. [ופריך מי ידע כמה חיי ומשני ל"צ אלא ליומי. ופירש"י לימי השבוע שישלשם במקרא במשנה בתלמוד] וקצת קשה לר"ת אטו מי קא ידע אם חיי כל אותה השבוע. לכך פי' ר"ץ ליומי לכל יומי (שבוע) שצריך שישלשם. לכך פסק נהגו קודם פסוקי דזימרה לומר על ברכת התורה שבשחרית, קורא פרשת תמיד צו את בני ישראל וגו', ושונה איזהו מקומן, ודורש ברייתא של תורת כהנים ר' ישמעאל אומר שלש עשרה מידות התורה נדרשת.
<h2>דף כא.</h2>
פירוש מזוזה. וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך [דברים ו']. פסק מצות עשה לעשות כל איש ואיש מזוזה בפתחו. ואפי' בבית שאינו שלו כדאמרי' מזוזה חובת הדר הוא, ועוד דשכירות קניא. ואפי' בחוצה לארץ דאינה מצוה התלויה בארץ ונוהגת בכל מקום. ואע"ג דאמרינן עיר שיש בה חזירים פטור מן המזוזה, מ"מ פסק דחייב לעשות בשערי החדרים שלו בפנים כדלקמן, דכל שערי חדרים והעליות חייבין. ועוד יכול לעשות ולכסות בשעוה וכן בקנה נוצה של אווז שיהיה השם של שדי מכוסה בתיק לתוך תיק ואעפ"י כן הוא נראה או לסתום כל הנקב כולו כמו שפי' ה"ר משה בספרו ספר המצות, ולכך צריך ליזהר לעשות מזוזה כדאסיק תלמודא בעון מזוזה בנים מתים, ולא יעשה פיתחו מחתרת.
